ברכות ב' א' מלתא אגב אורחא קמ"ל כהנים אימת קא אכלי תרומה משעת צאת הכוכבים, כ"ב עדיין צריך ביאור מה ענין ק"ש למיתליי' בתרומה וע' בס' יד אליהו להגר"א ז"ל מה שכתב כאן בזה והבאתיו בקונטרס שב דנחמתא ע"ש וע' בחידושי הרי"מ שבסוף תשובותיו מ"ש בזה כאן בד"ה אמנם עיקר נלענ"ד חנני ד' כו' עש"ה, ומה שכתב שם דטהרת הערב שמש הוא עניין השקה שהדברים חוזרים אז אל שורשם עש"ה והנה טהרת טבילה הוא ג"כ עניין השקה וביטול במים המחוברים לקרקע דהם כקרקע עולם כמבואר בספרי חכמי האמת ויש סמוכין לזה מש"ס סנהדרין ל"ד ב' כמשק גבים שוקק בו מה גבים הללו מעלין את האדם מטומאה לטהרה כו' הרי דבטבילת אדם איירי וקרי לי' קרא ונשק והוא כנ"ל דטבילה הוא עניין השקה וטהרת כפורים דמחוסרי כפורים הוא וודאי עניין השקה דזה כל עניין הקרבנות שהם נקרבים לפני השי"ת וחוזרים אל מקורם להשי"ת שהוא מקור הכל ונמצאו כל ענייני הטהרה השקה וטבילה והערב שמש וכפורים כלם עניין אחד דהוא השקה ויש להאריך בזה ואכ"מ. וע"ע ס' בנין אריאל שהעיר דבתרומה כתי' ובא השמש וטהר וזמן שכיבה נ' דהוא ג"כ זמן ביאת השמש דכתיב בפרשת תצא עד בוא השמש תשיבנו לו ושכב בשלמתו וברכך וא"כ בפשיטות ראוי שיהי' תלוי זמן ובשכבך דק"ש בזמן ובא השמש דתרומה ע"ש מה שכתב שם בזה: שם בתוס' ד"ה מאימתי קורין כתבו וי"ל דקיי"ל כר' יהודה דאמר בפ' תפלת השחר דזמן תפלת מנחה עד פלג המנחה כו' ומיד כשיכלה זמן המנחה מתחיל זמן ערבית נ"ב ע' אריכות במהרי"ק שורש קע"ג וע' שו"ת מהרי"ל סי' קנ"ז דן אם מותר להניח תפילין ביום אחר פלג המנחה דהא קי"ל דלילה נמי זמן תפילין ומדרבנן אסור גזירה שמא ישן בהם א"כ כיון דמפלג המנחה הוא זמן ק"ש דערבית דכתיב בי' ובשכבך א"כ על כרחך דחשיב זמן שכיבה וא"כ הא איתי' ג"כ בגזירה דשמא ישן בהם ע"ש: שם תוד"ה והא קמ"ל כתבו וי"ל דרגילות של משניות לאשמעינן בקוצר אף למה שמפורש כבר, כ"ב ע' שו"ת הר"י מגא"ש סי' קכ"ט וע' תוי"ט יבמות פרק ו' משנה ד' ד"ה חולץ ושם פרק יו"ד משנה א' ד"ה ואמרו לה. שם ב' בגמ' אמר רבה בר ר' שילא א"כ לימא כו' מאי וטהר טוהר יומא כדאמרי אינשי איערב שמשא ואדכי יומא, כ"ב מעין זה יומא ט"ו א' זבחים ל"ח א' וכאן רבה בר ר' שילא הוא בעל המאמר ושם רבה בר ר' שילא הוא המשיב על המאמר. שם עני וכהן חד שיעורא הוא, כ"ב כזה שבת ע"ו א' אידי ואידי חד שיעורא הוא ועוד כזה שם ע"ח ב') פסחים כ"ג א' ק"ח ב' תענית יו"ד א', חגיגה י"ב א' כתובות ס' א' נזיר כ' ב' סוטה ד' א' ב"ב ק' א', נדה י"ד ב' וע"ע פסחים מ"ח ב' הכי קאמר קבא מלוגנאה נמי אהאי שיעורא קאי, ביצה י"ב א' תוד"ה כל שאומר, נדה מ"ז א' רש"י ד"ה משתקיף העטרה: שם תוד"ה דילמא ביאת אורו הוה כתבו פירש"י עד שיזרח אורו של יום השמיני כו' ותימא כו' ועוד היכי מצי למימר דאיירי בזריחה דאי בזריחה הוא הוה מצי למיכתב בקרא וזרח השמש וטהר כמו ממזרת השמש או לשון יציאה כמו השמש יצא על הארץ ונקט בקרא ובא השמש אלמא דהיינו שקיעת החמה, כ"ב ע' סוטה ל"ג ב' אחרי דרך מבוא השמש מקום שהחמה זורחת וצע"ק וכמדומה בזכרוני שבס' בכור שור כאן העיר בזה ואינו כעת לפני' וע"ע ירושלמי ב"מ פרק ט' הלכה י"ב זימנין דתיפתר ההן קרא לא תבוא עליו השמש לא תדנח עלוי שימשא וזימנין דתיפתר לא תיטמעי עלוי שימשא כו' ע"ש וצ"ע: ג' א' תניא א"ר יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל כו' נ"ב ע' רוקח סי' שס"ב בפרקי ר' יוסי מצאתי אמר ר' יוסי פעם אחת הייתי מהלך בדרך והגיע זמן תפלת המנחה ונכנסתי לחורבה אחת מחורבות ירושלים להתפלל כו' ע"ש כל הדיבור – שם מתיירא הייתי שמא יפסיקו בי עוברי דרכים, נ"ב דוגמתו נדה ט"ז ב' דאין ללמד לתלמידים במרומי קרת וברש"י שם הטעם שמפסיקין אותן עוברי דרכים – שם הקב"ה מנענע ראשו, נ"ב דוגמתו לקמן ז' א' ונענע לי בראשו: שם מפני חשד, נ"ב כזה חשש חשד לקמן מ"ג ב' וע"ע לקמן כ"ג א' שמא יטלו אותן עוברי דרכים ויבא לידי חשד ועמש"ש בגליון שבת כ"ג א' וב' עמש"ש בגליון, שם ק"ל א' וע"ע רי"ף שבת פ' ואלו קשרים דמ"ו ע"א מדפי הרי"ף שכ' וטעמו של דבר כדי שלא יראה כדם נדה ויבא לידי חשד, חידושי רמב"ן שבת ק"נ ב' ד"ה מת נמי משכחת לה מש"ש והא דאמרי' במס' עירובין כו' ההוא משום חשדא כו' פסחי' י"ג א' פ"ב א' ר"ה כ"ד ב' יומא ל' א' שקלים פרק ג' משנה ב' אין התורם נכנס לא בפרגוד חפות כו' לפי שאדם צריך לצאת ידי הבריות כדרך שצריך לצאת ידי המקום שנאמר והייתם נקיים מד' ומישראל ואומר כו' ע"ש וע"ש בירושלמי וע"ע יומא ל"ח א' מעולם לא נמצאת פת נקי' ביד ביניהם שלא יאמרו ממעשה לחם הפנים זה ניזונין לקיים מה שנאמר והייתם נקיים וגו' וכזה שם ג"כ אקטורת ע"ש, תענית י"א ב' ע"ש ברש"י ד"ה ר' כהנא מתני כי האי לישנא בחלוק לבן שאין בו אימרא כו' כדי שלא יחשדוהו כו' גיטין ס' ב' וע"ע שם ל"ה ב' תוד"ה ליחוש בשם הירושלמי וע"ע שם פ"ט א' ד"ה מימר אמרי, ב"מ כ"ח א' ועוד שם ע"ח ב', ב"ב ח' ב' גבאי צדקה אינן רשאין לפרוש כו' ע"ש כולה סוגי' ע"ז י"ח ב' וע"ע שם י"א ב' ע"ש ברש"י ד"ה בזמן שהדרך מיוחדת וע"ע שם כ"א ב' לא ישכור אדם מרחצו לעכו"ם כו' ע"ש ברש"י ד"ה אבל שדהו כו' וע"ע שם כ"ב ב' ארמלתא לא תירבי כלבא ולא תישרי בר בי רב באושפיזא ול' הרי"ף שם משום חשדא, בכורות ל"ה ב' מהו דתימא ניחוש לחשדא ע"ש בתוס' חולין מ"ד ב' ועוד שם קמ"א ב' וע"ע ב"מ ס"ט ב' תוד"ה כי האי גוונא עש"ה, וע"ע רשב"ם ב"ב מ"ו א' ד"ה אפקיני' וניחזינהו מש"ש ואמת דבריך והוצא עצמך מן החשד, וע"ע ב"ב צ"ט ב' בגמרא משום חשד אשתו וע"ע חגיגה ה' א' דקא מייתי לה לידי חשדא ושם הוא הבאת אחר לידי חשד וע"ש בח"א למהרש"א דעשה דוחה לאיסור זה של הבאת אחר לידי חשד בא"א לקיים שניהם ע"ש, וע"ע תוס' שבועות כ"ג א' ד"ה דילמא דכתבו וי"ל דמ"מ מצוה לגלות לעולם כו' והוא ג"כ משום חשד, וע' שו"ת מהר"י ברונא סי' קכ"ט עש"ה וע"ע שם סי' כ"ח עש"ה וע"ע שם סי' ר"ד. שם בתוד"ה ועונין יהא שמי' הגדול מבורך כתבו מכאן יש לסתור מה שפי' במחזור ויטרי כו', כ"ב ע' ס' הפרדס לרש"י סי' ה' וסי' ו' דכתב שם ג"כ כפי' המחזור ויטרי הנ"ל וע"ש שהובא שם גמ' דכאן בלשון ועונין יהא שמי' רבא מברך כו' וע' כלבו סי' ז' דיש שם פי' המחזור ויטרי הנ"ל בשינוי ויש שם ג"כ ישוב קושית התוס' דכאן